(מתוך עבודה סמינריונית של אדוה נאמן ברזילי)

תמונה אחת שווה אלף מילים
תמונה אחת המנציחה הבזק שנייה, טומנת בתוכה חיים שלמים ולעיתים קרובות מבארת מה שאלפי מילים אין באפשרותן להסביר.
ומה עם רצף של תמונות?
תמונות המלוות בקול ותנועה.
רצף של תמונות נעות שיש ביכולתן לבנות עולם שלם. ליצור דמויות , לבנות סיפור, עלילה, להעלות אהבות וקונפליקטים, חיים ומיתה, דילמות וסיבוכים, פתרונות והתרה, או אפילו להביא רק להרהור או למחשבה שיכולה להיות מציאות אחרת.
האם יכול אדם לשלוט בתמונות חייו כבסצנות סרט הניתנות לביום,  גזירה ומחיקה, צילום מחדש, הוספה ועריכה ובכך לגלות מיהו ולהגיע להשלמה עם עצמו?
זוהי גם משאלתו של יהודה פוליקר בשיר: "אני רוצה גם"
"...גם אני רוצה לכתוב רומן אוטוביוגרפי חינוכי וחושפני
לחפש אותי למצוא את עצמי
להגיד אני זה אני זה אני
אני רוצה הכי גדול, הכי מהר, הכי יפה
אני רוצה הכול הכי טוב, הכי הרבה
אני רואה את זה מולי
צבעוני טבעי על המסך שלי
אני רוצה להיות שָׁם
אני רוצה להיות שָׁם..."

רבים היו רוצים להיות שָׁם, לחיות בסרט, לשלוט בחיים שלהם כבשלט רחוק ולהרגיש שהם, הם בעלי השליטה בחיים שלהם. לכתוב מה הסיפור שלהם וליצור על המרקע את שלל המרכיבים בחייהם.
וכך להגיע לרצף ייחודי של תמונות אשר יחדיו חוברות לסיפור חיים מרגש בעל התחלה, אמצע וסוף, כאשר סופו הוא רק תחילתו של סיפור אחר, המציאות.
רן ישפה מייסד "ראייה - בית הספר לתקשורת מקדמת, עשייה קולנועית לקידום חינוכי" מספר על תפקיד מצלמת הוידיאו אצל בני נוער המפיקים סרטים:  
"מצלמת הוידיאו משמשת לתלמידים כלי מקשר לשאול, לענות, לספר, לכעוס ולהתרגש. הם נעזרים בה לתעד רגעים חשובים להם, משעממים אותם, או מרגשים אותם. מצד אחד הם יכולים להתגונן מאחוריה   ו 'לתקוף' את מי שהם רוצים, ומצד שני הם יושבים מולה ופורקים. (...) הם לומדים להפעיל ציוד ולפתור בעיות בתהליך ההפקה. למשתתפים יש כלי חדש לתקשורת וליצירה. העבודה מול המצלמה ומאחוריה מקנה חוויות של הצלחה, מעודדת את חופש הבחירה, השליטה והיצירתיות. היכולת לערוך ולשלוט ביצירה שלנו או של האחר  משפיעה על חיינו, וכן נפתחת האפשרות לסידור מחדש של פני העולם מזווית אישית".
ובכן, באמצעות מצלמת וידאו ניתן להשיג שליטה על החיים. ניתן להגיע להישגים משמעותיים ופריצות דרך בטיפול פסיכולוגי פרטני, משפחתי או קבוצתי.
באמצעות המצלמה ניתן ליצור סרט דרמה מקורי המבוסס על סיפור חיים אישי ובכך להגיע לגילוי עצמי ובניית אמון מחדש בעצמי ובסביבה.
אף יתרה מכך, ניתן להפיק סרט דוקומנטארי בו יוצר הסרט הוא גם הגיבור המציג סיפור עם התחלה אמצע וסוף, קונפליקט ולאורך הסרט הוא חותר לפותרו.
חשיבותה של עבודה זו בתחום העבודה הבלתי פורמאלי היא רבה. עבודה זו תציג את מצלמת הוידיאו- אמצעי פשוט ובימים אלו נוח ונגיש לכול, ככלי טיפולי בעל כוחות מרפאים. באמצעותו קל יותר לגלות ולהתעלות מעל ההתנגדויות בטיפול כפי שמציעה כסלו (1999, עמ' 2): ההצלחות בטיפול בוידיאו עם מתבגרים היא עצומה. ההתנגדות שמגלים בני נוער כלפי מסגרות טיפוליות שונות, איננה קיימת כלל בטיפול בוידיאו. להיפך, שיתוף הפעולה הוא מלא. המדיום הקולנועי מהווה מוקד משיכה עצום בטיפול. הוא עונה לרבים על הצורך להופיע ולהיראות על גבי המסך.
כיום, כאשר ישנו דגש רב על עבודה טיפולית עם בני נוער, המצלמה יכולה לחולל פלאים. בעולם התקשורת והטכנולוגיה יש צורך רב בתוצר מיידי, דרך מצלמת הוידיאו ניתן לצפות בתוצאה המצולמת מיד בתום הצילום וכך להביא להנאה ולסיפוק בטיפול. כמובן במבט קדימה ניתן לחזור ולצפות בכל שלב בחומר המצולם ובכך לחזור בכל רגע נתון לתהליכים השונים בתהליך הטיפולי.
עבודת מחקר זו תביא את שיטות העבודה הטיפוליות השונות באמצעות מצלמת וידאו.
תחילה יסופר על הקשר שבין טיפול פסיכולוגי לכלי יצירה שונים. שנית תוצג מצלמת הוידיאו כמתעדת אובייקטיבית של טיפול פסיכולוגי סטנדרטי כפי שמוכר לנו מ"ספת הטיפולים". לאחר מכן יוצגו הדרכים השונות ליצור עם מצלמת הוידיאו סרט דרמתי עלילתי או דוקומנטארי כאשר גיבור הסרט הוא גם יוצרו, ובכך באמצעות המפגש שבין העולם הפנימי לעולם החיצוני  ליצור מסגרת טיפולית, מכוונת ותומכת.
כסלו (1999 עמ' 1), מציינת כי הטיפול בוידיאו מעניק חוויה קולקטיבית ייחודית של השתייכות לקבוצה. הוא מציע קשת רחבה של אפשרויות ביטוי אמנותי, מפתח מיומנויות חברתיות ומהווה זרז להעלאת קונפליקטים ותהליכים קבוצתיים ולעיבודם, בסיועו של מטפל שותף לתהליך, מכיל ותומך.


מתוך עבודה סמינריונית של אדווה נאמן ברזילי
בהדרכת: ד"ר מיקי מוטולה
במסגרת הקורס: הביטים פסיכולוגים ופילוסופים של החינוך
המכללה האקדמית לחינוך אורנים
2009

Go to top